שִירִים לְלׁא הֵפְסֵק
אתמול היום ובעקר מחר

 

תאריך ושעה
 

חדש מהתנור של הפורום

אין סימן חיים בעיר

 

אֵין סִימָן חַיִּים בְּעִיר

מִן הַמַּדְרֵגוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת

בַּסִּמְטָאוֹת מִתַּמֵּר אָבָק לָבָן

חוּרְבוֹת בְּטֵלוֹת

קַו רָקִיעַ שָׁבוּר

בְּלִי סִגְנוֹן אָחִיד

שְׁלוּלִיוֹת שֶׁל מִיָּם עָכוּרִים

חֲגוֹרוֹת בֵּטוֹן שְׁבוּרוֹת

בַּמִּבְנִים הַנְדָּסִיִים

שֶׁלֹּא תֻּכְנַנּוּ מֵרֹאשׁ

חוּטִים מסולסלים

הַמִּסְתַּבְּכִים בְּכָל הַנִּקְרָה בְּדַרְכָּם

פֵּרוּרֵי אָבָק טָחוּן

שֶׁאָבְדוּ כֹּל צוּרָה גבישית

אוֹר אָפֹר קוֹדֵר

הַמְּצַיֵּן אֶת הַדּוּמִיָּה

מֵצִיץ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת

בֵּין הֶעָבִים והארפילים

אובש פִּרְחוֹנִי מְכַסֶּה

שְׁטַחִים לֹא מְעֻבָּדִים

בָּרָק שֶׁל רְסִיסִים

נְתִיכֵי פְּלָדָה המזדקרים

כִּצְעָקָה מְאַלֶּפֶת בְּיוֹם סַגְרִיר

שֶׁחוֹר צוֹעֵק הַמְּכַרְסֵם בְּכֹל

בַּזֶּלֶת צָוַחַתְּ בריתחה

לֶהָבוֹת עֲנָקִיוֹת

לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ המשתרבבות

בַּחֲגִיגִיּוּת מְאוּסָה כְּלַפֵּי מַעְלָה.

מְסִבַּת הַשָּׂטָן.

 

 

שדלץ  תאריכים ומאורעות מתחילת המלחמה ועד לקיצה של שדלץ

 

 

1/9/39

מלחמת העולם השניה פורצת, הגרמנים פולשים לפולין.

 

7/9/39

כ"ג אלול תרצ"ט, יום ה' בבוקר :

הגרמנים החלו בתקיפה אוירית על שדלץ, במיוחד על רחובות יהודים.  ההפצצות נמשכו בהפוגות קצרות

עד יום ב'  11/9/39  בלילה.  בימים אלה נהרגו כ- 2000 נפש רובם יהודים.

9/9/39

ברצותם להציל את חייהם נמלטו רוב האזרחים מן העיר בהשאירם הפקר את בתי מגוריהם ואת כל המצוי

בהם.  שדלץ היתה אחוזת להבות.  בחסות התוהו ובוהו נהרו לעיר המוני איכרים מן הכפרים שבסביבה

ובזזו את בתי היהודים ואת חנויותיהם.

11/9/39

כ"ז אלול תרצ"ט ,יום ב' בלילה : הצבא הגרמני נכנס לשדלץ.

15/9/39

ראש השנה ת"ש :  אנשים נחטפו מתוך בתיהם והובלו לקסרקטיני הצבא.  למחרת בשבת הם הובלו לפרוסיה המזרחית בכביש סוקולוב – ונגרוב.

שמחת תורה ת"ש  בעת התפילה פרצה לבית הכנסת כנופיה של חיילים גרמנים. הם הכו את היהודים

מכות רצח, תלשו מהם את טליתותיהם וירו במי שניסו להמלט מהחלונות. במשך כל הלילה בזזו הגרמנים

החמושים בתים וחנויות של יהודים. הוציאו רבים מבתיהם וגירשו אותם לוונגרוב.

סוף אוקטובר 1939

כנופיה של חיילים גרמניים התפרצה לבית הכנסת ובית המדרש, הם השליכו את ספרי התורה מארון הקודש, קרעו אותם לגזרים, ודרסו אותם ברגליהם.

סוף נובמבר 1939

הגסטאפו הגיע לעיר.  הוא הורה להקים יודנראט בן 25 איש. וזה נצטווה לשלם לגרמנים מס של

10000 זלוטי.

דצמבר 1939

היודנראק קיבל פקודה לשלם 20000 זלוטי.

24/12/39

באמצע הלילה  הציתו הגרמנים את בית הכנסת ואת בית המדרש, יהודים רבים נכוו, נפצעו ואף נספו בלהבות.

אפריל 1940

נערך רישום של כל הגברים היהודים בני 16 עד 60.

12/6/40

היום הראשון של חג השבועות – כנופיה של גרמנים חמושים מתפרעים התנפלה על היהודים ורצחה ביריות סוחר ברזל בשם אשר הרץ.

נובמבר 1940

היודנראט קיבל פקודה נוספת לשלם מס הפעם בגובה 100000 זלוטי.

31/12/40

ע"פ הוראה גרמנית חוייב כל יהודי מגיל 12 ומעלה לשאת על שרוולו סרט ועליו המלה יודה ומגן דוד.

גם החנויות היהודיות חויבו להציג ציון של מגן דוד.  במשך שנת 40 נזרקו יהודים מבתיהם ומנויותהם שנמסרו לאוכלוסיה הנוצרית.

מרץ 1941

הצבא הגרמני בשדלץ ערך ביהודים פרעות שנמשכו שלושה ימים. הפוגרום פרץ בעקבות דברי הסתה ולפיהם ירו היהודים בכלי נשק.  לאחר הפוגרום קיבל היודנראט פקודה לשלם מס נוסף של 100000 זלוטי.

אביב 1941

בתי היהודים הולאמו ועברו לידי הרשות הגרמנית.

ראשון לאוגוסט 1941

ערב תשעה באב      תש"א , השלטון הגרמני פרסם הודעה  לרכז את כל יהודי שדלץ בגטו.

ראשון לאוקטובר 1941

יום כיפור תש"ב

הגטו הושלם ונסגר , הוקף גדרות ושמירה. תקופה קצרה לאחר נעילת הגטו התפשטו המחלות וגברה התמותה.

דצמבר 1941

היודנראט  נדרש להעביר לגרמנים את כל הפרוות הנמצאות בידי היהודים.

ינואר 1942

הגרמנים הטילו על היהודים בשדלץ מס נוסף של 100000 זלוטי.

 3/3/1942

פורים תש"ב , עשרה יהודים נחטפו הובלו לסטוק-לצקי ,כפר קטן ליד שדלץ, ולפי פקודה של מנהל רשות העבודה נורו למוות בתואנה כי סרבו לעבוד. היודנראט נאלץ לפרסם הודעה כי הצדק עם

הגרמנים בפסק דין ובהוצאה להורג.

יוני 42

היודנראט נדרש לגייס לעבודה בעלי מקצוע על כלי עבודתם .  היהודים שגויסו נשלחו למקום לא ידוע.

מאוחר יותר נודע כי שולחו למיידנק להשמדה.

יולי 42

 נאסרו 13 יהודים בתואנה כי התחמקו מעבודה , הם עונו במשך כמה ימים במאסרם והוחזרו לגטו,

עם כניסתם לגטו דרך השער נורו ונרצחו ביריות .

22/8/42

 יום שבת , ט' אלול תש"ב , חיסול הגטו, בחצי הלילה הקיפו את הגטו גרמנים אוקראינים ושוטרים פולנים. בבוקר גורשו היהודים לעבר בית העלמין הישן ליד בית הכנסת, שם נערכה סלקציה שהפרידה

בין בעלי כושר עבודה לאחרים.  מכל האחרים  נוצר הגטו הקטן ואליו הועברו כ- 500 יהודים.  1500

נוספים נכנסו אליו בגנבה.  בבית העלמין נרצחו ביריות כמה אלפי יהודים.

23/8/42

כ- 10000 יהודים הובלו לתחנת הרכבת.

24/8/42

חוסל בית החולים של הגטו. כנופית גרמנים ואוקרינים בפיקודו של מפקד העיר פאיביש התפרצה לבית החולים שברחוב דלוגה וירתה בכל החולים ששכבו במיטות כולל עשרה תינוקות בני יומם. הרופאים האחיות החובשים וכל יתר אנשי הסגל הוצאו לחצר ונרצחו ביריות.

26/8/42

כ- 30 נשים צעירות יהודיות נלקחו לעבודה בגטו הגדול המרוקן למיין את הרכוש היהודי הנגזל ולאריזתו.  לפנות ערב לאחר העבודה הובלו הנשים לבית העלמין שם הועמדו ליד קיר ונורו למוות.

25/11/42

ט"ז כסלו תש"ג  חיסול הגטו הקטן כ- 2000 יהודים הועברו למחנה גנשה בארקי.

28/11/42

באמצע הלילה הוקף מחנה גנשה בארקי בשוטרים גרמנים אוקראינים ופולנים.

30/11/42

כ- 2000 יהודים האחרונים משדלץ וסביבתה גורשו מגנשה-בארקי לתחנת הרכבת והובלו לטרבלינקה.

כך באו לקיצן  400 שנה של היסטוריה יהודית מפוארת  בשדלץ.

 

 

 

התחברות לחברים



מונה:


[חזור למעלה]

אם נהנת  מומלץ להכניס למועדפים       WWW.FIENHOLTZ.COM

©כל הזכויות לכל תוכן המצוי באתר זה שייכות בלעדית ליהודה בן נחום אשר ממליץ להוריד ולהפיץ ברבים  תוך שמירת זכויותיו

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים