שִירִים לְלׁא הֵפְסֵק
אתמול היום ובעקר מחר

 

תאריך ושעה
 

חדש מהתנור של הפורום

דף הבית
דף הבית          
 

 

 שלום  !

את האתר הזה אני מקים בעקבות ארוע רוחני שעברתי, את רשמי הארוע תוכלו לקרוא בשיר שצרפתי

בהמשך העמוד בתחתיתו.

אתר זה ישמש אותי לשתי מטרות :

מטרה ראשונה :

שירים שכתבתי משך הזמן הממוינים כאן בשלוש קטגוריות :

שירים שהולחנו וראו אור בתקליט הבכורה של רומי הלחמי " בערך בגובה רב" .  כל השירים הולחנו ע"י חיים לוי . העלתי את קבצי הקול כך שתוכלו להנות מקולה המדהים של רומי . 

 -  השיר בלדה לכוכב קולנוע הינו שיר קינה שלי למי שסגדתי לו בנעורי ג'ימס דין האגדי.

 

שירים אחרונים :  מן השנתיים האחרונות.

שירים שלא נס ליחם : שירים שכתבתי משך השנים .

עד היום לא הוצאתי לאור ספר שירה  וכאן זו ההזדמנות שלי לחשיפה .

ציורים --   ניסיתי להעלות כאן את ציורי אך תוך שניות התמלא חלל הנתונים וגלש מעבר ליכולת האתר . מטעמי תקציב הורדתי אותם ומקווה   שאמצע בקרוב פתרון הולם להצגתם.

מטרה שניה  :

הסיפור של בית אבי ובית אימי  לדעתי מרתק ויחודי  וקשה היה לי לא להעלותו על הכתב.  

אבי שעזב את משפחתו כנער בן 14 עלה לארץ להגשמה חלוצית ולמד בבית הספר החקלאי בן שמן יחד עם שמעון פרס , דן בן אמוץ יוסף הרמלין.

עלה להכשרה לדגניה ב' ואחר כך להקמת קיבוץ מעפילים הוא נוה-ים אחר-כך הבריגדה ,ומשך כל הזמן הזה בקשר עם הבית בפולין עד שנדם קולם של הוריו אחיו ואחותו . צרפתי מכתבים שתורגמו מאידיש ופולנית וכן מכתבים שכתבו אחותו דבורה ואחיו יצחק בעברית.

אמא שלי עברה טלטלה קצת יותר מורכבת  -  בריחה מגדנסק בשניה האחרונה ומסע ארוך ומיגע לישראל ברכבת ובאוניה רעועה, המרדף של הצי הבריטי והצוללות הגרמניות ולבסוף העגינה בחיפה.  המעצר במחנה עתלית,  טביעת האוניה פטריה והגרוש והכליאה במאוריציוס ל-5 שנים.

השיבה לארץ לקבוץ נוה ים ,התאחדות עם האח מנדל,  ההכרות עם אבי    ו.......

בתוך הסיפור על בית אבי ובית אימי  לא אוכל שלא לשבץ את החלק הגסטרונומי שבי כלומר לפני שיעלם מן העולם מה שנקרא האוכל היהודי,אשכנזי,פולני...

אנציח את מרבית המתכונים שגדלתי עליהם המהווים את מה שאמר המשורר " תבנית נוף מולדתי".

 

אז זהו   - בינתיים  הכנתי את ראשי הפרקים ולאט לאט בכוונתי למלא את התכנים .

 אשמח אם בני משפחתי יעבירו אלי חלק מהתכנים

שבשמחה אשבצם באתר.

 

 

 

 

יהודה .

 

אפשר לכתוב אלי למייל :  bny33@hotmail.com 

 

 

 

 

זה שנים שאני ממתין לו

... הייתה לי הרגשה שיבוא

זה שנים שאני ממתין לו

אבל לא תיארתי לי שיבואו שלושה.

הם לקחו אותי

אחד אחז במותני הימנית

השני במותני השמאלית

והשלישי עקב מאחור.

בתחילה חשבתי על תרגיל התחמקות

אבל זה היה כבר מאוחר

פשוט לא הייתה דרך להתחמק

זה מאחור עם קול הבס

הוציא מעטפה וקרא בשמי

אשרתי

תצטרף אלינו לטיול קצר אמר

אבל מי אתם היתממתי

הלא זה היה ברור כשמש

הם לא ענו רק הקפיאו מבט

פניהם לא הסגירו אף טיפת רגש

היה מוזר.

עברנו במסדרונות ונעליהם לא השמיעו קול

כמו יחפים או כאילו ריחפו

יצאנו לרחוב, קול המולת הרחוב מילא את החלל

בחוץ כבר המתינה לימוזינה שחורה

ארוכה ומצוחצחת

בעל קול הבס פתח את דלתה האחורית והזמין אותי להיכנס

ומיד ניגש לצידה השני של המכונית.

התיישבתי במרכז הספסל האחורי

משני צידי התמקמו השומרים

בעל קול הבס התיישב ליד הנהג

והלימוזינה זינקה בקול חרישי.

בין הספסל האחורי לתא הנהג

חצצה שמשת בטחון

הדלתות נעולות בשליטה מרכזית

והחלונות הכהים אטומים פרגוד כהה

אוטם את השמשה האחורית

הנהג בחזית לבוש מדים מצוחצח ומכופתר

הס....

מלבד איושה חרישית של מגע הצמיגים

בכביש לא נשמע קול

כברת דרך ואנו מחוץ לעיר

חוצים את הגשר ועולים על הכביש המהיר

דוושת המאיץ משפיעה מיידית על מחוג המהירות

והלימוזינה חולפת ביעף משמאל לתור המכוניות

הנוף חולף מבעד לשמשה כהרף

הייתה לי תחושה מוזרה

לאן הם לוקחים אותי

הכול כל כך לא ברור

ואני חשבתי ש...

לפתע התערפל הכול

הצצתי דרך השמשה

אך הכול נראה שקוף ואטום מן החלל

בחזית לא ראיתי דבר מלבד

אותו ענן ערפילי

מחוג המהירות עמד על 800

לא הצלחתי להיזכר

מתי ניתקנו מגע

ראשי סחרחר ותחושת קבס אחזתני

שפשפתי מעט את רקותיי להפיג את

הכאב העמום שליווני

הרהרתי...

לכל הרוחות לפחות הייתי מחליף בגדים

איזו מן הופעה מרושלת.

הצצתי לימיני ולשמאלי, שומרי

קפואי מבט וחמורי סבר יושבים

כמו זוג פסלים חצובים בסלע.

פתע חשתי בקור, בחוץ אפלה

מוחלטת, רק אורות לוח המכוונים נוצצים זרחניים

כמו קרא את מחשבותיי

הפעיל הנהג חימום מלטף ומרדים

אט אט הרגשתי את כובד גבותי  ועפעפי

נאבקתי עם העייפות שטרדה אותי

ולבסוף נכנעתי לשינה עמוקה...

 

התעוררתי לקול דפיקות

ומצאתי את עצמי יושב בראשו האחד של שולחן צר וארוך

מימיני ומשמאלי עמדו שני שומרי

ומנגד בסופו האחר של השולחן

במרחק רב ישב זקן בא בימים

עוטה גלימת ארגמן

חרוש קמטים עטור זקן שיבה

ומבט מחייך המסגיר טוב לב.

משני צידי השולחן הסבו שני

טורים של זקנים כולם כסופי שיער

ומזוקנים, 18 בכל צד

לפני כולם היו ליקוטי דפים

וכולם היו שקועים בערב רב של שיחות

קולניות.

הבטתי סביב משתהה..

כל הכבודה סביב השולחן

בתוך חלל ללא קירות, לא חדר

לא אולם, לא חלונות ולא דלתות

אפלה מוחלטת מסביב חושך אטום.

הצלחתי להבחין רק בפני הנוכחים

והחפצים סביבנו על השולחן

למרות שלא נראה שום מקור אור בסביבה

לא נר ולא נורה לא שמש או ירח

למרות הכול זרחו פני כולם

בתוך האפילה הקודרת כאילו

הם הם מקור האור

שלוש דפיקות קלות היסו את בלילת השיחות

ושקט מוחלט השתרר

כולם הפנו מבטיהם אל הסב בראש השולחן

ולאחר דומיה ממושכת שנדמתה לי ארוכה ביותר

פתח הסב בקול צרוד קמעה אך

מרגיע ומלטף ואמר:

עוד מלאכה רבה לפנינו, לכן אנא ניגש לעיניננו

עלינו לדון על המשך עתידו של אורחנו

לאחר סיימו את השליש

הראשון למסכת חייו

הדיון יתבסס כרגיל על

עמידתו ביעדים עד כה

התועלת שבהמשך ביצוע יעדים

ושינויים ומגמת שינוי היעדים לעתיד.

ראשית מן הדין שנשמע מעט

הסברים מאת אורחנו המכובד

אני מבין שהכנתם לו מספר שאלות

אליך חנוך

כל העיניים הופנו אל היושב מימינו של הסב

עכשיו משהישיר אלי מבט נוכחתי

כי הוא העתקו המושלם של הסב

ממש כפילו

משנתחוור העניין בוודאות מוחלטת

נוכחתי כי למעשה כל המסובין זהים

בצורתם החיצונית.

כל הל"ו סביב השולחן היו קשובים

הס הושלך

אורחנו הנכבד והיקר

לאור התוצאות הידועות לנו

אני חייב לברר אתך ראשית האם

היעדים שהוצבו לך היו נהירים לך דיים?

שוב הושלך הס והכול סובבו מבט והתרכזו בי.

עד לרגע זה הייתי כמו צופה בהצגה

עכשיו משהכול בעצם התרכז בי

פתאום הרגשתי בחלחלה, גופי פירכס

ידי רעדו וירכי שקשקו.

לראשונה התחוור לי שאני למעשה

גבורה של זו ההצגה.

גרוני נשנק ולשוני דבקה לחיכי.

36 זוגות עיניים של דמויות כפיליות נצמדו בי

פתאום הבחנתי בכוסית משקה ממולי

הגשתי את ידי כדי ללגום מן המשקה

הכוס נרעדה בתוך ידי וחצי מתכולתה נשפך

כיחכחתי בגרוני וניסיתי להישיר מבט

ניסיתי להתרכז

גייסתי את כל העוצמה שבי כדי להירגע

מן החיל שאחזני

כולם ממתינים למענה פי

נגד עיני חלפו כבסרט נע אינסוף תמונות

שברי אירועים קטעי רגעים שנחרטו בזיכרון

האם היעדים שהציבו לי נהירים לי דיים

איזה יעדים הציבו לי?

האם הציבו לי יעדים מיוחדים?

האם לכל אחד מציבים יעדים שונים?

האם אני שונה מהאחרים?

מה מייחד אותי?

אלה רק חלק קטן מהשאלות שהתרוצצו

במוחי באותו רגע

השאלה ומשמעותה ריתקה והפתיעה אותי

הייתי פחות מופתע אם הדיון

היה נסב על עברותי או מחדלי

על קיום מצוות הדת

אבל נשאלתי לגבי היעדים שלי

אני פרור עפר קטן מי אני שאשב כאן?

קוץ קוצו של יוד

מטריד כבודה כזו בשאלת היעדים שלו

איזה משקל יש ליעדי

נפעם מכונס ומרוכז הישרתי מבט

הנחתי כפות ידי על השולחן כדי לייצבם

ופתחתי:

אדוני היו"ר

רבותי המלומדים והצדיקים

נפעם ומשתהה אני לנוכח מעמד זה

קטונתי ואינני רואה עצמי ראוי

להטריד כבודה זו בשאלת קיומי ויעדי

כולי נבוך מעצם נוכחותי המטרידה

ולעצם השאלה

מזה שנים שאני נאבק עם עצמי

כדי להגיע  להבנה כלשהי לגבי טיב

היעדים שאני צריך לשאוף ולהגשים

עיקר המאבק נובע מחוסר הבנת התכלית

חלק מהדברים נראים ברורים אך

עקרם סתומים

רבות השאלות שהטרידוני וגרמו למצוקתי

מבוכה זו רק הדריכה אותי לכוון את יעדי להווה ומתהווה

ומנעה ממני אפשרות הגדרת יעדים ארוכי טווח

ומשום כך

התרכזתי למעשה בחיי היום יום

גם בטווח הקצר התפשרתי לא מעט

וחיפשתי בעיקר נוחיות

בעקרון מתברר כי שגיתי

אך עכשיו הן תסכימו איתי

כי את הנעשה אין להשיב

מכל מקום דרושות לא מעט הבהרות

כדי להיטיב הבין ולשנות

אך אם היטיבו עיני לראות

נחרץ גורלי ועתידי

הפסקתי את נאומי לרגע

והבטתי סביב

כל המסובים נעצו בי מבט

לגמתי מעט מכוס המים

וחשבתי בליבי

האם אכן נחרץ גורלי

אולי אקבל עוד ארכה

עוד הזדמנות

עוד שהות

להספיק ולהגשים כמה תוכניות

עוד מספר שנים תחת העננים

אולי עכשיו אחרי ההתגלות

הכול יהיה הרבה יותר פשוט

אך אולי בעצם כדאי

לסיים את העניין ודי...

למות ?

המשמעות הזו חזרה שוב לבינה

חביבי שמור על צלילות דעתך

מה עם אשתך

ויתר בני המשפחה

פתאום הרגשתי שוב בפינה

חומל על עצמי

האם העניין בכלל בידי

עודי יושב ומשתהה

הסב ממול חנוך פתח את פיו

אני הוא נח ידידי

ולי ברורה מבוכתך

מניסיוני ודאי גם לך ידוע

ניתן להתחיל הכול מחדש

אולם לשם כך עליך לחדול

לחשוב במושגי האתמול

פתח דף חדש

הגדר היטב יעדים וסייגים

אך יותר מכל

שמור על המוסר

ואל תסור ימין או שמאל

 

הרגשת הקלה אחזתני

לאחר נאומו של נח

אבן ירדה מליבי

אכן ניתנה לי הזדמנות נוספת

יישר כוח

עתה אוכל לתכנן הבאות

ביתר תבונה וללא פשרות

חיוך תפס מקומו על פני

הרהרתי...

 

איך הכול יכול היה להיות אחרת

אילו כל הסתומות התבהרו

הכול היה מובן בלי שום ספקות

ומצד שני

הלא הכול עניין של אמונה

הרי גם עתה לאחר דיון זה

הצלחתי תלויה בכוח הרצון בלבד

להתמיד ולחתור אל היעד

אך הפעם בשונה מתוך הידיעה

אך מה ההבדל בין ידיעה לאמונה

בשני המקרים בנחישות דומה

בליבי התגבשה אט אט תוכנית

כשאחזור אפרסם את דבר הפגישה

ואדביק את הספקנים באמונה

עוד התוכנית מרצדת במוחי

וכבר נוצרה הסתייגות ראשונה

מי יאמין לי

זה מטורף גמור

יאמרו כולם

ישפוט הציבור

הרי העניין לגמרי ברור

אין ספק שכך יגמר הסיפור

אם כך יש למצוא דרך שכנוע אחרת

יש אנשים בעלי אמונה עיוורת

והיתר עיוורים

שכח מזה

תתחיל לחשוב על יעדיך

על כוח רצונך

על הדבקות במטרה

על ידידך

ועל צלם דמותך

היה אתה מטרה לחיקוי

והצב יעדים באופן ברור

תן לעצמך סיכוי

להצליח במשימה

 

עוד אני חוכך בדעתי

ומגולל ים מחשבות

נשמעו שלוש דפיקות קלות...

עיני נפקחו הקצתי מתנומה

בראש השולחן יושב היו"ר

ומסביבו חברי ההנהלה

הבטתי סביב כולם מחייכים

מבויש שפשפתי את עיני

 

אינך מרגיש בטוב ?

זקוק לכוס קפה ?

 

לא תודה אני בסדר

או-קיי כולנו ממתינים

לשמוע את סיכום היעדים

 

יעדים ? – סיכום היעדים ?

אהה כן -  ובכן רבותי

החלטתי להוציא לאור ולפרסם

מעט מכתבי

אני חושב שהגיע הזמן

 

כל המסובים מציצים בי בפה פעור

היו"ר מסמיק

פניו מאדימים וקצות האצבעות רוטטות

כנראה שהכעסתי אותו מאוד

 

מה לזה וליעדים ?

  מספיק , די

 

אתה בטוח שאתה בסדר הוא מקשה

בסדר ?

אני מאה אחוז יותר טוב מאי פעם

עכשיו ... אני בטוח

יודע את הטעם

נכבדיי

הישיבה נעולה

שלוש דפיקות קלות...

 

...אבא קום לעבודה

ביתי הקטנה הגר מנערת אותי

אבא כבר שבע אבא אבא

תאחר לעבודה

 

פתחתי את עיני לרווחה והקצתי

בוהה בביתי הנבוכה

כן כן כן אני כבר קם

נכון לכל דבר הזמן שלו

חייכתי במשובה

ופיזמתי לעצמי

 

עוגן הרם הגה כוון

ופתח בשיר הספנים

הלכה ספינתי בלילה כחול

הובילה אותי לים הגדול

הים הוא רחב גלים וענן

הדרך עוד רב הלאה ספן.

    

 

התחברות לחברים



מונה:


[חזור למעלה]

אם נהנת  מומלץ להכניס למועדפים       WWW.FIENHOLTZ.COM

©כל הזכויות לכל תוכן המצוי באתר זה שייכות בלעדית ליהודה בן נחום אשר ממליץ להוריד ולהפיץ ברבים  תוך שמירת זכויותיו

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים